לאחרונה נטלתי חלק כיועץ כלכלי באיזון משאבים בין שני עורכי דין בהליך גירושין. על אף
חלוקה רכושית שווה ביניהם, הבעל נותר עם משרד משגשג והכנסה נאה, ובת הזוג– בעלת מקצוע
אמנם, אך כמי שלא התמידה בפיתוח הקריירה שלה והשקיעה בגידול הילדים– נותרה עם הכנסה
עתידית מצומצמת בלבד.
ומהפרט אל הכלל: במסגרת איזון משאבים בין בני זוג בהליכי גירושין בהם אני נוטל חלק כיועץ
כלכלי וכמעריך שווי חברות, אני נתקל במקרים לא מעטים בהם האיזון הכלכלי )הניטרלי( מותיר
את בת הזוג עם עתיד כלכלי שאינו בהכרח מובטח. מדובר במקרים בהם בת הזוג לא השקיעה
ברכישת מקצוע המאפשר קיום בכבוד או שלא התקדמה בתחומה בדומה לבעלה עקב השקעתה
בגידול הילדים. במצב זה, אף אם היא נותרת עם חלק מהרכוש וזכאית למזונות, עדיין עתידה
הכלכלי העצמאי שרוי במידה מסוימת בערפל.
מה המסקנות?
האם לחנך את הבנות שלנו שישקיעו בהכשרה מקצועית הולמת ולא יעצרו בכך במהלך החיים?
האם אולי לפעול לעדכון הפסיקה בנושא "נכסי קריירה"? האם יש לדרוש תשלומי "איזון"
מתמשכים לתקופת זמן ארוכה יותר? רעיונות נוספים?